שלום קריות: חיוב מועצה מקומית לשלם לעמותה כספים בגין תלמידים שלמדו בגנה והתייחסות להפרת כללי המנהל התקין וחובת תום הלב ע"י המועצה

הפרטת גני ילדים היא שאלה מורכבת ולה היבטים רבים; במסגרת פסק הדין לא נעסוק בשאלה אם הליך הפרטת החינוך  הוא הליך ראוי אם לאו. אין בפסק הדין זה להביע עמדה בעניין זה, למחוקק ניתנה הסמכות להסדיר סוגיה זו ולדון במכלול היבטיה.

על אף זו, ניתן לראות  בתשתית שנפרסה בפני  סימנים של תחרות בין חינוך ממלכתי לפרטי ואי הסדרה ראויה מטעם המדינה למשולש היחסים בין משרד החינוך, המועצה והעמותות המפעילות את הגנים הפרטיים.

רקע עובדתי;

התובעת  עמותה  העוסקת בהפעלת גני ילדים מוכרים שאינם רשמיים (כהגדרתם בחוק לימוד חובה) , בתחומי המועצה המקומית כפר מנדא - הנתבעת. (להלן ולשם קיצור : " העמותה:  ו- "המועצה").

העמותה החלה להפעיל גני ילדים ביישוב כפר מנדא בגין שנת הלימודים תש"ע, שתחילתה ב- 1.9.09; העמותה הפעילה גן תחת השם "אלמחבה", שכלל שתי כיתות וסמלו מספר 347468 וכיתה אחת בגן העונה על השם "אלמר" שסמלו 357772.

אין חולק בין הצדדים, כי בעת שהעמותה הפעילה את שני הגנים, כשלא היה בידיה רישיון. על כך ניתן ללמוד מכל המסמכים שהונחו בפני, לרבות כתב תביעה, התצהירים ודבריו של מנהל העמותה מר מואנס, אשר ציין בחקירתו:

" התשובה ניתנה או בדצמבר 2009 או ינואר 2010, שמשרד החינוך לא מסכים להוציא רישיונות לגנים ואז פניתי לוועדת הערר" (עמ' 9 ש' 5-6).

אכן, עד למועד הוצאת הרישיון שחל רטרואקטיבית, הגנים פעלו ללא רישיון. על המלכוד ששרוי בו כל מי שמבקש להפעיל גני ילדים מוכרים שאינם רשומים כהגדרתם בחוק, אעמוד בהמשך.

העמותה לא הסתפקה בתשובת משרד החינוך ונקטה בהליכים כנגד ההחלטה של משרד החינוך שלא להעניק לה רישיון הפעלה של אותם גנים.

העמותה הגישה ערר בפני וועדת ערר לפי חוק הפיקוח על בתי הספר, התשכ"ט - 1969 (להלן " חוק הפיקוח") והערר התקבל ביחס לגן "אלמחבה" בלבד והונפקו רישיונות עם תחולה רטרואקטיבית מיום 1/9/09.

לאחר קבלת הרישיונות עבור גן "אלמחבה" בגין שנת הלימודים תש"ע , הגישה התובעת תביעה כספית כנגד המועצה המקומית בגין שכר הלימוד שהמדינה אמורה לשאת בו או להשתתף בחלק ממנו, לפי חוק לימוד חובה, ביחס לשנת הלימודים תש"ע, אשר חלה מיום 1/9/09 עד 31/6/10.

אין חולק עוד, כי אותו רישיון שהונפק עבור גן "אלמחבה" על שתי כיתותיו, ניתן לאחר שוועדת הערר קיבלה את הערר של העמותה וזאת ביום 15/7/10 ורישיון זמני שניתן, ניתן עם תחולה בדיעבד, מיום 1/9/09 ועד יום 31/8/10, הרישיון הזמני נחתם בידי משרד החינוך ביום 23/11/10.

בהזדמנות זו יש לציין, כי וועדת הערר קיבלה את הערר ביחס לגן "אלמחבה" וכתוצאה מכך משרד החינוך הנפיק רישיון בעל תחולה רטרואקטיבית לשנת הלימודים תש"ע ודחה את הערר ביחס לגן "אלמאר".

התביעה הכספית הוגשה ביחס לשני הגנים .  התביעה התייחסה ל -  65 תלמידים שלמדו בגן " אלמחבה" וכן עבור 27 תלמידים שלמדו בגן "אלמר". ובמהלך הדיונים הצהיר ב"כ העמותה, כי הוא מוחק את הסעד ביחס לגן "אלמר" ,  בשל אי קבלת רישיון עבור שנת תש"ע והתביעה מתייחסת ל- 65 ילדים שלמדו בגן "אלמחבה" .

התובעת , כתוצאה מכך, דרשה החזר השתתפות המדינה בגין שכר לימוד , אשר לא הועברו לעמותה, אלא הועברו לידי המועצה המקומית, ביחס ל- 65 תלמידים אשר נטען בכתב התביעה, שהתחנכו ולמדו במהלך שנת הלימודים תש"ע בגן "אלמחבה" המופעל על ידי העמותה, וביטול הדרישה ביחס ל- 27 תלמידים.

הלימודים בפועל:

המחלוקת הכספית נוגעת ל- 65 ילדים, אשר כנטען, למדו והתחנכו במסגרת שנת הלימודים תש"ע בגן "אלמחבה" המופעל על ידי העמותה.

אין חולק בין הצדדים, כי הכספים שאמור להשתתף בהם משרד החינוך, בגין חינוכם של 65 התלמידים נשוא התביעה, הועברו על ידי משרד החינוך, בפועל לידי המועצה המקומית.

אין כאן כל חשש לתשלום כפול מטעם משרד החינוך, שכן הכספים הועברו בפועל לידי המועצה וכעת עולה השאלה, אם יש מקום להורות למועצה להעביר את הכספים, אם בכלל, לידי העמותה.